פסק-דין בתיק ת"א 3079-08

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה כספית לפיה התובעים מבקשים לחייב את הנתבעים בתשלום נזקי רטיבות נטענים  בסך של 76,107 ש"ח.

2.         התובעים ונתבעים מס' 1-2  מתגוררים בבניין דו-קומתי ברחוב הנוריות 7/2 בנשר. דירת התובעים נמצאת בקומת קרקע  ודירת הנתבעים מס' 1-2 בנוייה מעליה (להלן: "דירת התובעים" ו" דירת הנתבעים" בהתאם).

החל מיום 31.3.02 דירת התובעים מבוטחת אצל נתבעת מס' 3, חברת הביטוח מנורה, בפוליסת ביטוח חיים מס' XX-2 הכוללת ביטוח מבנה (להלן: הפוליסה").

3.         בחלקים שונים בדירת התובעים הופיעו סימני רטיבות קשים.

טענות הצדדים בתמצית:

3.         לטענת התובעים, בתחילת שנת 2005 התגלתה בדירתם נזילה מהצנרת של דירת הנתבעים ובעקבות זאת הוזמן המומחה מטעמם מר איליה קפלן אשר נתן חוות דעת בהתאם (להלן: "קפלן"). בחוות דעתו קבע מר קפלן כי בתקרת דירת התובעים מופיעים כתמי רטיבות ועובש  וזאת בחדר השירות, מקלחת ומטבח ואשר עלות תיקונם מגיעה לסך של 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו. בהמשך, ביום 30.3.05, שוב חדרו מים לדירת התובעים והדבר גרם להחמרת הנזק הקיים. בעקבות זאת הוזמן מומחה נוסף מטעם התובעים, מר ירון הופל (להלן: "הופל") אשר נתן חוות דעתו ביום 12.4.06.

            התובעים דרשו מהנתבעים לשאת בעלות תיקון נזקי הרטיבות בדירתם, אולם פנייתם לא נעתנה. לפיכך התובעים שיפצו על חשבונם את הדירה וטיפלו בבעיית הרטיבות. מכאן התביעה לפיה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בהוצאותיהם הנטענות עבור הטיפול בבעיית הרטיבות.

4.         נתבעים מס' 1-2 מבקשים לדחות את התביעה נגדם על הסף מאחר ולא הוכח כי מקור בעיית הרטיבות בדירת התובעים הוא מצנרת דירתם, מה גם והמומחים אשר העידו במשפט לא ביקרו בדירת נתבעים מס' 1-2 והם לא יכולים להצביע על הצנרת שלהם כמקור אפשרי לרטיבות בדירת התובעים. כמו כן, בדירת התובעים קיימת בעיית רטיבות קשה ברצפה, בקירות ובמשקופים שאינה קשורה לנזילת המים הנטענת מצנרת דירת הנתבעים.

            לעניין סכום התביעה, טענו נתבעים מס' 1-2  כי במהלך שנת 2005 ביצעו התובעים שיפוצים בדירתם ולפחות חלק מהקבלות שהוצגו אינן רלוונטיות לנזקי הרטיבות הנטענים, אלא לעבודות שיפוץ שהיו בדירת התובעים. יתירה מכך, לתובעים עסק שכתובתו הרשומה היא בכתובת דירתם וחלק מהקבלות שהוצגו הופקו על שם אותו עסק ללא קשר לדירת התובעים או לטיפול בבעיית הרטיבות הנטענת.

5.         נתבעת מס' 3 טענה כי התביעה נגדה התיישנה הואיל ובעיית הרטיבות בדירת התובעים הופיעה עוד בשנת 2003. בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, כמו גם תנאי הפוליסה, תקופת ההתיישנות בתביעה דנן הינה 3 שנים ממועד קרות מקרה הביטוח והרי התביעה  הוגשה ביום 13.2.08, ולפיכך מטעם זה בלבד יש לדחותה על הסף.

            נתבעת מס' 3 הוסיפה וטענה כי גם לגוף העניין מן הדין לדחות את התביעה. בהתאם לתנאי הפוליסה, אין כיסוי ביטוחי לנזקי רטיבות שמקורם חיצוני לדירת התובעים או מצנרת דירת נתבעים מס' 1-2.  כמו כן, הפוליסה אינה מכסה אירוע של  דליפת מים כתוצאה מהתבלות צנרת, קורוזיה וחלודה והרי על פי חוות דעת מומחה התובעים עצמו, מר הופל, הצנרת בדירתם היתה חלודה, רקובה ולא ניתנת לתיקון מקומי .

            לתמיכה בטענותיה הגישה נתבעת מס' 3 שתי חוות דעת של המהנדס מטעמה, מר יקי נחמן (להלן: "נחמן"), וכן של השמאי מר אבי אייזיק (להלן: "אייזיק").

ד י ו ן:

6.         בכתב התביעה, כמו גם בתצהירי עדותם הראשית של התובעים וסיכומי טענותיהם, הם ביקשו לחייב את נתבעים מס' 1-2 במלוא סכום התביעה עבור כלל נזקי הרטיבות בדירתם וזאת ללא הבחנה בין נזקי הרטיבות בתקרה ליתר נזקי הרטיבות הנטענים.

            אין כל בסיס לדרישת התובעים לעיל. לא יעלה על הדעת כי נזילת מים מצנרת דירת הנתבעים, באם אכן היתה, גרמה להתפשטות הרטיבות בכל חלקי דירת התובעים וחלחלה עד לשכבת החול שמתחת לריצוף. הרי גם המומחה מטעם התובעים, מר הופל, העיד בחקירתו לעניין מקור בעיית הרטיבות, באומרו:

" ש.      אתה בעצם מיחס את האחריות לנזקים בכללותם לבעיה במערכת המים שקיימת אצל משפחת בורקיס (התובעים - ר.ח.) .

ת.      זה מה שמצויין בחוות הדעת שלי"  (שם, עמ'  26 שורה 13 לפרוטוקול הדיון).

חשוב מכך, בחקירתו בבית המשפט הגביל התובע את תביעתו נגד נתבעים מס' 1-2 והעיד באומרו: